מהפכה של יצירה שהיא סינתזה של כל התרבות כולה

במאמר שלו "שיר מרובע", מבחין הרב קוק בארבעה סוגים של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של תודעה והוויה: שירת הנפש, שירת האומה, שירת האדם ושירת העולם.

• שירת הנפש: זוהי השירה האישית, הקיומית, של הנפש הפרטית. זהו השיר הפשוט, האינדיבידואלי.

• שירת האומה: זהו שיר "כפול", שיוצא מגדר הנפש הפרטית ומתרחב לשיר את שירת הלאום.

• שירת האדם: זהו שיר "משולש", החורג מגבולות האומה ומתפשט לשיר את שירת האדם הכללי, האוניברסלי.

• שירת העולם: זהו השיר ה"מרובע", הרחב מכולם, ששר את שירת ההוויה כולה, את שירת היקום.

הבעיה, מסביר הרב קוק, מתחילה כאשר כל שיר הופך לאידאולוגיה נפרדת, והשירים מתחילים לריב ולהתנגש זה בזה. האינדיבידואליזם מתנגש בלאומיות; הלאומיות רבה עם האוניברסליזם; והאוניברסליזם מתנגש עם התפיסה הקוסמית של כל ההוויה.

שיר השירים – שירת האיחוד

לכן, אומר הרב קוק, נדרש שיר נוסף. שיר חמישי. שיר שאין לו תוכן פרטי משלו, אלא תפקידו הוא לאחד ולכלול את כל השירים האחרים.

זהו שיר השירים. השיר שבו קולות כל השירים נכללים יחד בהרמוניה. זהו שיר קודש, שיר א-ל, שירת ישראל.

אולי זוהי התשובה לפתרון הפוליטי, וזוהי התשובה לשאלה מה צריכה להיות היצירה הישראלית המודרנית. עליה לשיר את שיר השירים – לאחד, לכלול, לתת מקום גם לשירת הנפש, גם לשירת האומה, גם לשירת האדם וגם לשירת העולם. עליה להיות סינתזה של התרבות האנושית כולה.

מתוך דברי הרב קוק:

"יש שהוא שר את שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא את הכול...ויש שהוא שר את שירת האומה, יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית... ומתדבק באהבה עדינה עם כללותה של כנסת ישראל...ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל, לשיר את שירת האדם... וממקור חיים זה הוא שואב את כללות הגיונותיו ומחקריו...ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא, עד שמתאחד עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים, ועם כולם אומר שירה...ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת, וכולם נותנים את קולותיהם... קול ששון וקול שמחה, קול צהלה וקול רנה...שירת הנפש, שירת האומה, שירת האדם, שירת העולם, כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה.והתמימות הזאת במילואה עולה היא להיות שירת קודש, שירת א-ל, שירת ישראל... שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע. שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו."

(הרב קוק, אורות הקודש, מאמר שיר מרובע)