מהציונות אל עידן הנבואה

לאחר סיום עידן הנבואה בימי קדם, ניטלה הנבואה מעם ישראל והוא עבר לעידן החוכמה. כלומר, מקשר ישיר עם הקודש דרך התגלות, עברנו לכלים של הבנה שכלית, המצמצמת את המימד החוויתי בקשר עם הנשגב.

עם חזרתו של עם ישראל מן הגלות אל הארץ, עולה כמיהה לחידוש ערוץ ההתגלות, כזה שבו שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

השיבה אל הארץ כאומה, מימושה של הציונות, הנה מהלך של תחייה, של התגלות מחודשת של הקדושה שבארץ, בטבע ובגוף.

הכלים של העידן החדש

אומה ישראלית נכנסת לעידן חדש בו היא נזקקת לכלים אחרים, חווייתיים וכוללים יותר מכוח השכל לבדו, על מנת לבסס את הקשר שלה עם אלוהיה.

עתה, בניגוד לימי הנבואה הקדומה, אומר הרב קוק, תיווצר סינתזה חדשה בין השכל לבין הרגש והדמיון. והאחרון – הדמיון, הוא גם הכלי שישמש כערוץ שדרכו תתחדש הנבואה.

תיווצר תרבות ישראלית חדשה, הכוללת בתוכה את כל הניגודים והפלגים, ותרבות זו תהיה בקשר ישיר, דרך התגלות מודרנית, עם מקור החיים.

מתפיסה גלותית לתורת ארץ ישראל

לפי הרב קוק, מתרחש כעת מעבר בין תפישה גלותית לבין תורת ארץ ישראל, שהיא תפישה כוללת.

זוהי צמיחה לא רק של גוף פוליטי חדש, קרי המדינה, אלא של נשמה ישראלית חדשה שבה קמים לתחייה שורשיה הנבואיים. דרכה, אנחנו מבססים חברה ומדינה בעלת משמעות, חזון ומסר אוניברסליים.

המטרה שלנו היא מהפכה רוחנית-תרבותית. עלייה תרבותית גדולה, יצירה יהודית חדשה, אלוהית, נבואית, שתהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית, אוונגרדית, ומקור משיכה עבור כל העולם.

כל זאת, בדרך להתהוות של תרבות ישראלית נבואית מודרנית.