מסעות אישיים

יומן מלחמה, אשקלון: שישה מפגשים

לפעמים, כדי לכתוב משהו חדש, צריך קודם ללמוד שפה עתיקה. בחודשים האחרונים, מתוך המציאות הכואבת של המלחמה, הרגשתי צורך לחזור למקורות עמוקים, אל תורת הסוד והקבלה. משהו נפתח. קול אחר החל לדבר. הטקסטים הבאים נכתבו בנשימה אחת, ביום חורפי אחד באשקלון, בהפוגה קצרה בין ההפצצות. הם אינם מאמרים או ניתוחים. הם רסיסי חוויה, ניסיון לתעד את המפגשים המוזרים והפלאיים שמתרחשים כשהמציאות היומיומית נסדקת, ודרך הסדקים מבזיק אור אחר. א. בבוקר, בפינת רחובות במרכז העיר, התיישב אריה גדול והייתה מהומה